חיים שהם חופש

בוקר שישי הגיע, ואיתו הבישולים. הפעם אני מכינה משהו קצת שונה למשפוחה, אותו דבר בדיוק אבל שונה. קניתי מחבת נסגרת שכזו ואנסה לצלות את העוף בתוכה במקום בתנור. שינוי קטן אבל גדול, לא? מניחה את העוף בקערה גדולה ומתחילה לחשוב על התבלינים. המחשבה נודדת אל הילדים שלי, האחד חייל שנמצא כרגע עם החברה שלו, והשנייה נשואה ולא תגיע הערב לארוחה. התפזרה לי המשפחה, לא יודעת בשביל מה לטרוח ולבשל, אבל הרגל זה הרגל. יש בי מעין תחושת געגוע למשהו לא מוגדר, כמיהה למצב אחר. מצב שבו אוכל לסמוך על הבניין בו גרה בתי ההריונית שנמצאת כרגע בשמירת הריון, כי אדע שהשכנים שם מלוכדים וערבים זה לזה. כמיהה לשירות צבאי שבו נוצרות חברויות אמת, כמו של פעם, כדי שהבן שלי יחווה את העוצמות ששירות צבאי יכולות לתרום לאדם. זו לא רק המשפחה שלי שמתרחקת, זה כל חלקי העם, עוברת לי מחשבה עגמומית שכזאת. מכניסה את כל העוף לקערת התבלינים ומתחילה ללוש אותו. לפחות אתה נשאר שלם, מצאתי את עצמי ממלמלת אליו, לפחות...

תמיד היו לי כלבים ולא חתולים. כשאימצנו את טופי הכלבה הנטושה, טיילו הילדים עמה, בשדה ליד הבית. לתדהמתה, ראתה ביתי גורת חתולים, קטנה מעכבר מחשב, הולכת אחריה ומייללת. בבהלה, ביקשה רשות להביא אותה. "עד שתגדל" אמרתי, ולא ידעתי מה אמרתי. הגורה הייתה בת מספר ימים, התברר שהיה צריך להניק אותה מבקבוק ולגרות אותה לעשות צרכים, אחרת תמות. הבאנו בקבוק ומטרנה לגורי חתולים. הקטנה אכלה בקושי ולא עשתה צרכים. חששנו שתמות, אולם לאחר מספר שעות, הגורה הקטנה נצמדה לכלבה טופי, שהתעורר בה הרגש האימהי מהטבע, היא החלה ללקק אותה באזור פי הטבעת, כדי לעודד אותה לעשות צרכים. קראנו לה תולי והיא גדלה ובגרה ויפתה ונשארה עמנו עד עצם היום הזה.  כעבור שנה מצאנו את מיצי, גורה מבוהלת שברחה לסבך קוצים על אי תנועה בכביש הראשי. שמענו יללות, הוצאנו אותה בקושי מהסבך ושמנו אותה ליד בית סמוך לכביש. כעבור יום, שוב שמענו את היללות מקפיאות הדם, מאותו המקום, אי התנועה בכביש הראשי, בין שני נתיבים סואנים ומלאי מכוניות. בקושי רב הוצאנו אותה משם בפעם...

צעירים היוצאים מחדריהם רק לצרכים פיזיולוגיים גופניים היקיקומורי הוא השם היפני לתופעה של אנשים המבודדים עצמם מהחברה כתוצאה מסיבות אישיות וסביבתיות לפחות למשך מחצית השנה. תופעה זו תפסה את תשומת הלב כבר בשנות השבעים של המאה ה20, התופעה פוגעת בעיקר בצעירים, במתבגרים או בכאלה שהגיעו לבגרות אך עדיין צעירים בגילם. מדובר בצעירים הממשיכים להתגורר בבית הוריהם, או בבתיהם כשהם מנותקים מהעולם. צעירים היוצאים מחדריהם רק לצרכים פיזיולוגיים גופניים כגון שירותים. הם לא מתקשרים עם הסביבה, ואפילו עם הוריהם הגרים עמהם, אך הם מחוברים לאינטרנט במשך שעות רבות מאוד.  במקרים חמורים ההיקיקומורי מתבודד בחדרו במשך שנים רבות. התופעה עלולה להתחיל בגיל בית הספר כסרבנות להגיע לבית הספר שמקורה דיכאון או חרדה. בתרבות היפנית התופעה הזו נחשבת לסטייה חברתית ולא לבעיה לכן משפחות רבות מסתירות ומדחיקות את דבר הפגיעה בילדם ואינם פונים לעזרה חיצונית. התופעה ביפן נובעת מהרגשת צעירים רבים שהם לא מסוגלים לעמוד בדרישות הגבוהות והבלתי מתפשרות של החברה. כתוצאה מהעדר חניכה משמעותית לעיצוב תפקיד הצעירים כבוגרים תורמים בחברה. שלושה גורמים מרכזיים עיקריים...

כשברא הקב"ה את האישה, כתוב במדרש ילקוט שמעוני על התורה (י"ד) , "התבונן מהיכן לבראותה. לא ברא אותה מן הראש שלא תהא קלת ראש ולא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית ולא מן היד שלא תהא משמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום צנוע באדם" גם בתהילים מ"ה 14 האישה היא "בת מלך" שניחנה ביופי פנימי "שכל כבודה פנימה", שתכשיטיה הם רוחניים ונמצאים במקום חבוי ונסתר אצלה.  למה הכוונה? על אילו תכשיטים ואוצרות חבויים בתוך האישה מדובר? נראה לי ערן אמר פעם שהאישה נולדה מתוקנת, היא יותר קרובה לטבע! מאז ומתמיד אנו שומעים דברי עמך, שהאישה מחפשת בגבר, את האופי והגבר מחפש באישה, את היופי. הגבר לא מתוקן, עליו להתגבר על היצר הרע והוא מחפש סממנים חיצוניים למשיכה. שלמה המלך מדבר על שקר החן והבל היופי וזאת לאחר שהוא בעצמו נישא לאלף נשים. מהו אותו יופי פנימי שגברים מחפשים אצל האישה? הגבר מחפש את...

ניתוח בטן ניתוח בטן, הידוע גם בשם מתיחת בטן, מסלק עודפי עור ושומן מהבטן. בנוסף ניתן לנצל את הניתוח להידוק שרירי הבטן הרופפים. ניתוח בטן שבוצע כראוי יגרום להבדל מרשים במראה הבטן וישיב לא רק את הצורה המחוטבת של הבטן אלא גם את הביטחון העצמי במראה שלך. אך ישנם גם חסרונות לניתוח: אי אפשר לעשות ניתוח בטן בלי ליצור צלקת רוחבית ובולטת בתחתית הבטן. היתרון הוא שהצלקת ממוקמת מתחת לקו הביקני ולכן חשופה רק במקרה של ערום מלא. הניתוח רלוונטי במיוחד לנשים עם עור מדולל ומיותר או עודפי שומן בבטן הנובעים מהריון ולידה או בעקבות ירידה משמעותית במשקל. גם נשים הסובלות מעודף משקל בוחרות לשלב ניתוח זה יחד עם שאיבת שומן מסיבית. מרבית ניתוחי הבטן נמשכים כ3 עד 4 שעות, תלוי בגודל הבטן וכמות השומן והעור הדורשים טיפול. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ועשוי לדרוש שהות של לילה להשגחה. זמן ההתאוששות הראשוני נע בין שבוע לשבועיים ובמהלכו נעשה שימוש במשככי כאבים המוזרקים באמצעות מזרק לאזור הכואב. מהשבוע השלישי המנותחים חוזרים בהדרגה לפעילות רגילה....

מי לדעתכם היא האחות הגדולה של הקורונה? מגיפה חובקת עולם, שמתפשטת מהר, ולחולים בה יש תסמינים מאוד דומים לקורונה. האם זו השפעת הספרדית לפני מאה שנה? אולי מגפת הדבר השחור בימי הביניים ? התשובה היא מפתיעה, מדובר דווקא במגיפה מאוד מודרנית ועכשווית, שמתפתחת בקצב הולך וגדל. קוראים לה מגפת הדיכאון.  החולים בדיכאון סובלים מתסמינים דומים לקורונה, אמנם אין להם חום או בעיות נשימה, אבל כל מי שחולה בדיכאון, באופן אוטומטי נכנס לבידוד חברתי, ולא מדובר בבידוד של 14 יום, אלא בידוד שיכול להימשך שנים. החולה לא רוצה לראות אף אחד, לא יכול לתפקד בעבודה, נכנס לבעיות כלכליות, ובמהרה גם חברים ובני משפחה לא רוצים לבקר אותו. מחלת הדיכאון, מביאה איתה גם את הבדידות, הייאוש ושאר תסמינים קשים.  מבחינת נתוני הדבקה, בסקר שנערך בשנת 2017 עולה כי 264 מיליון איש סובלים מדיכאון (נתונים נוספים - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5626819,00.html וגם https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5073795,00.html ). בישראל הסקרים מראים שכ- 5.5 אחוז מהאזרחים נוטלים תרופות נגד דיכאון ולגבי נתוני הדבקה, בישראל בשנים 2013 עד 2016 הייתה עלייה של 13 אחוזים...

זוהר הספר המרכזי של הקבלה. הספר עוסק בעולמות העליונים ומסביר את השורשים לקיומנו ואיך אנחנו כאן בעולמנו מושפעים מאותם שורשים בעולמות העליונים. כל הכתוב בספר קדוש זה רחוק מלהיות מובן לנו והכל כתוב בו ממקום שנקרא גמר תיקון. דבר שלנו האנשים הפשוטים אין גישה והבנה כלל במה מדובר.מי שמתעניין בחוכמה אדירה זו מבין עד כמה אנו רחוקים מכל סוג של הבנה בכתוב בספר זה. הכל סתום וכתוב כסוג של שפה מקודדת ולמרות שיש זוהר בעברית ולמרות שאפשר לקרוא בכל אופן קוראים ולא מבינים דבר.יש סגולה מיוחדת לקרוא בספר הזוהר ולמרות שלא מבינים את הכתוב אומרים שבכך שאנו רוצים להבין, המאמץ הזה שאנו עושים בזמן הקריאה מזמין עלינו אורות המקיפים את נשמתנו ומשפיעים עלינו לטובה. הרבה אנשים קונים את הספר. בעצם זוהי סדרה של כמה כרכים ומניחים על המדף לשם סגולה. ישנם כאלה שכל יום פותחים באקראי ספר אחד מכל הכרכים ומניחים אותו פתוח על השולחן לסגולה.הספר עצמו מדבר על הניגודיות בין זכר ונקבה, ימין ושמאל, טוב ורע, חסד ודין וההשלמה ביניהם....

מה מחפש האדם חוץ מאהבה, יש בכלל משהו שמשתווה לרגש הזה? ומה קורה כשאיננו זוכים לה? ואם זה הדבר שהכי היינו רוצים, אז איך זה שאנחנו רצים השקם והערב אחרי כסף, כבוד, נכסים, יופי, ומה לא? ולמה אובדן אהבה מביא את האדם לשיברון לב, לדיכאון? עצבות בתצפיות שנעשו על תינוקות שגדלו ללא אם, ניתן היה להבחין שאלה שגדלו עם סביבה אוהבת ומזינה רגשית - שרדו, לעומת אלה שלא זכו לדמות אוהבת בחודשי חייהם הראשונים - ולא שרדו. מכאן, שהאהבה היא ממש סם החיים שלנו. בהשוואה לדיכאון – העדר חיות, שהוא הקצה המנוגד לה. מכאן נשאלת השאלה, אם אהבה זה הדבר המחיה אותנו ביותר – מדוע אנו רודפים אחרי כל מיני תענוגים אחרים? למה אנחנו משתדלים כל כך בשביל להשיג אותם כאשר את החיות הרבה ביותר אנו מקבלים מאהבה? ומה מיוחד באהבה, שהיא כל כך מחיה אותנו? http://www.cphfoundation.org/2020/08/%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%aa/ כשמשווים הרגשה של להיות אהוב - לעומת להיות עשיר, או מכובד או יפה, קל להבין את ההבדל התהומי בדרכים להשגת המטרות האלה. כדי להיות עשיר או...

כמה מגוונים הם נופי הארץ שלנו, וכמה שונה מזג האוויר בכל אזורי הארץ השונים. כאילו התקבצו לנו בארצנו הקטנטונת טעימה מצפון אפריקה, מנופי מדבר סהרה וממדבריות אסיה – בנגב הצחיח, מההרים הירוקים של אירופה והנחלים שלהם – בהרי הכרמל הירוקים ובגליל, ומדרום אירופה וחופי הים התיכון – בשפלת החוף עם הערים חופי הים היפים שלה. מזל גדול לנו, שבכל במרחק נסיעה. קל מאוד לשבור כך את השגרה, כי כל יציאה לנוף אחר מהמוכר לנו נותנת לחושים שלנו הנאות חדשות.  https://www.youtube.com/watch?v=L-3_T-n2OZA כמה מגוונים נופי הארץ שלנו בעצם, הגיוון הנהדר הזה, לא מסתכם רק בנופי הארץ. גם במראה החיצוני של כולנו, במבטא המלווה את השפה, במנהגים ובמנטליות, גם שם נוכל למצוא גיוון. אמה-מה, מסיבה לא לגמרי ברורה, מהגיוון הזה נראה שאיננו כל כך נהנים. רובנו מעדיף להימצא ואף להסתגר לעתים בקרב אותם הדומים לנו, להתחבר אתם, להקים משפחות אתם.  יחד עם זאת, ומעבר להבדלים, כולנו מדברים אותה שפה, חוגגים את אותם חגים. ויותר מכך - כולנו רוצים בקיומה של המדינה, ונעשה את כל שביכולתנו כדי להגן...

אחרי יום עמוס ומזיע בעבודה, הרגשתי שחסר. חסר לי משהו. אולי נשנוש טעים בחוץ? אולי שמלה חדשה? מגיע לי, חשבתי. הגעתי לקניון, ההיכל המקודש, והתחלתי להסתובב. האמת, שאחרי העבודה למי יש בכלל כוח? תנו לי חמש דקות של שקט והעיניים נעצמות מאליהן.  להסתובב בקניון אחרי יום עבודה אבל בכל זאת, משהו דחף לחפש! לחפש משהו לקנות. זה לא שיש לי איזה עודפים לבזבז, לגמרי הפוך. בראש יש איזו מחשבה טורדנית וטיפשית שאם אני אקנה משהו ארגיש יותר טוב. לא אחשוב על המינוס. על העתיד הלוט בערפל. אני אקנה לי שקט נפשי לייט. לכמה שעות. לפחות עד מחר שבו נתחיל את הלופ מחדש.  הסתובבתי מחנות לחנות ומשורה לשורה ... ממש במעגלים סביב עצמי. שמתי לב למשהו מעניין- כל המחירים עלו וזה מוזר.  זה לא אמור להיות הפוך? לאנשים אין כסף הווה אומר תורידו מחירים , אנשים יקנו, אתם תרוויחו..מה לא בסדר במשוואה הזאת? המשוואה בסדר, האגו שרוצה להרוויח יותר לא מסכים! ועל האגו מי יכול? לא אני, שהאגו שלי שחייב איזה סוכריה בשביל לא לשאול יותר מדי שאלות גורם לי...