חיים שהם חופש

המושג התפתחות עירונית החל באירופה של המאה ה19, שם ראו כי פינוי של שכונות עוני עם תשתיות רעועות יכול להוביל לחידוש של האזור והיווצרות של אוכלוסיה מקומית חדשה. הדבר הזה קרה בעיקר עם ההתפתחות של המהפכה התעשייתית, אשר הביאה לבנייה בקצב מסחרר וללא תכון מוגדר של אזורי המגורים. כך נוצר מצב שבו נבנו בתים ללא תשתיות מתאימות, תנאי תברואה הפכו למזעזעים ואחוזי התמותה והצפיפות עלו ברב הפועלים שחיו באזור. מדינת ישראל החלה את תכנית התחדשות עירונית אי שם בשנות ה60, ועם מצוקת שכונות העוני בתחילת שנות ה70 הוכרזה תכנית ראשונית לשיקום 160 שכונות ברחבי הארץ. אך מאז ועד היום חלו שינויים ושיפורים גדולים, במיוחד כאלו אשר נוספו בשנים האחרונות. אישורים מהירים ומסלולים שונים על מנת לעודד את היזמים והקבלנים בהמשך של התכנית ההתחדשות, אושרו לא מעט תכניות ומתארים בכדי שאלו יקרו בצורה מהירה יותר. אחד מהם נעשה אי שם בשנת 2005 והוא אישור חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, ומהלך שכזה מעניק בעצם אישור מהיר יותר להיתרי בנייה.קיצור זמן שכזה הופך למשמעותי...

לא מעט ממרכיבי המשקפיים מבינים כי השימוש בהן כמעט מיותר, כאשר בשוק האופטיקה ישנם אינסוף סוגים שונים של עדשות מגע. עדשות אלו יכולות להגיע במגוון מספרים שונים, גם עם דגש לצילנדר וגם ביכולות שונות כמו החלפה של צבע העין ועוד. אך בשביל שתוכלו לעשות את הבחירה הנכונה עבורכם ועבור הראיה שלכם, חשוב לדעת מי אלו אותן חברות ואילו סוגים באמת תוכלו להשתמש לאורך זמן ולא להחליף בסיום כל תקופה או אפילו לפי. לכן בשביל שתוכלו למצוא עדשות מגע חודשיות מומלצות, קיבצנו עבורכם כמה מן העדשות המומלצות ביותר. https://www.youtube.com/watch?v=RfmStX4xO6I Soflex-dispo bio חברת סולפלקס מתמחה כבר שנים בהכנת עדשות מגע מעולות, גם כאלו המיועדות לשימוש יומי וגם לכאלו המיועדות לשימוש חודשי. אך עדשות החודשיות של סופלקס נחשבות לא בכדי כעדשות מעולות, ולהוכחה תוכלו לראות את דיספו ביו המיוצרת מחומר סיליקון הידרוג'ל נושם העוזר להמשך תחושת הרטיבות בעין. אלקון- airpotix לעדשות אלו ישנם 2 סוגים עיקריים של חברת אלקון, האחד מהם מתאים יותר לאנשים בעלי צילינדר ונחשבות כיום לטובות בתחומן. וסוג העדשה השני נחשב גם כן לעדשות חודשיות...

אם אתם מתכוונים להשקיע בגרמניה בפעם הראשונה ולקנות דירה משלכם אז אתם כנראה קצת חוששים וחסרי ביטחון וזה טבעי ובכלל כדאי לדעת שמדובר בתהליך למידה שדורש משאבים, זמן ומאמץ. אך מי שעושה זאת, במיוחד עם תשואות השכירות שצפויות לעלות בקרוב, מבין שזה ישתלם. מי שעשה זאת כבר ראה כמה זה משתלם. בשלב הראשון חשוב מאוד לעשות בדיקות פיננסיות ולבחון כמה אשראי אתם יכולים לקבל. היתרון בגרמניה הוא שניתן לקבל עד 100% מימון לנכס. אך בכל זאת תידרשו להפקיד בבנק 7%-12% מהסכום כדי לכסות על העלויות השונות. לכן גם הפער של 5% במידה ואתם רוכשים ממתווך, בעוד שתשלמו 7% אם תרכשו מהבעלים של הנכס. השלב השני לאחר הבדיקות הפיננסיות הוא למצוא את הנכס – בין אם אתם מחפשים באתרי נדל"ן גרמניים "דירות למכירה בגרמניה" או שבחרתם לעבוד דרך מתווכים, חשוב לוודא כי הנכס עומד במסגרות התקציב שלכם וכי האזור והסביבה מתאימים לקריטריונים שקבעתם ושאכן יבטיחו תשואה גבוהה יחסית בסיכון נמוך יחסי על ההשקעה. אם מצאתם נכס שאהבתם רצוי לפנות אל המוכר ולתאם...

נגיף הקורונה המשתולל בשנה האחרונה, הביא הרבה מאתנו לשאול את השאלה: האם באמת יש מישהו ששולט במציאות ? האם יש מישהו שמפעיל את כל התמונה הזאת שאנחנו רואים ומרגישים בחמשת חושינו ? בעצם נשאלת השאלה הגדולה האם קיים אלוהים ? אז התשובה היא לא ! הוא לא קיים. את התשובה הזאת צריך באמת לפרש ולהסביר :כשאנו באים לבחון את השאלה האם "אלוהים" שבגימטריה שווה לגימטריה "הטבע" קיים, לפני הכל עלינו לבדוק ולחקור את אותה חוקיות מטרתית הנסתרת של הטבע, ובכך לעלות למקום שבו ניתן לקבוע בוודאות שמערכת הטבע קיימת ומושלמת.איך נגיע לקביעה זו ?  כל העניין הוא שכרגע המערכת הזאת שנקראת טבע שאנו נמצאים בתוכה נסתרת , והיא צריכה להתגלות, איך ? זה קיים בכל אחד ואחד מבני האדם שחיים פה על הכדור, אנחנו רק צריכים להתעורר מחלום, אנחנו נמצאים במצב של חוסר הכרה כלפי המציאות האמיתית. אנחנו ממש כמו אדם שנמצא בחלום, שחווה כל מיני מאורעות ונדמה לו שהוא ער, כך אנחנו בתוך העולם שלנו. עלינו לפעול במציאות כמו חוקרים כדי...

הקורונה הביאה איתה בידוד וריחוק חברתי, מה שכביכול אמור להקשות על ההיכרות בין רווקים ורווקות בתקופה זו. בתור אחד שגם לפני הקורונה, רוב ההיכרויות שלי היו דרך העולם הוירטואלי, כלומר דרך אפליקציות היכרות כגון טינדר, הקורונה הביאה עימה דווקא בשורה שהיא טובה לדעתי, יש לתקופה הזו מספר יתרונות: אין הרבה הסחות דעת, יש זמן להכיר את האדם, להשקיע בקשר.אין הרבה עלויות נלוות כמו יציאה למסעדה או סרטהיצע האנשים גדל מכיוון שכולם עברו לעולם האפליקציותיש אמנם את החיסרון של סכנה להידבק, וסגר, אבל דווקא סגר יכול לגרום לגעגוע. אז מצד אחד קשה יותר אבל יש יותר הזדמנויות, וכולם כמהים לקשר. למעשה, מבחינתי לא השתנה שום דבר, להפך רק השתפר. גם ככה אף פעם לא הייתי חיית מועדונים. לא רואה טעם להוציא הרבה כסף במסעדה יוקרתית (שלא לומר פלצנית) עם מחירים מרקיעי שחקים עבור מנת אוכל. מעדיף לשבת על בירה מול הים. מעדיף גם ככה להכיר דרך הרשת, כי לפנות לבחורה ברחוב הפך להיות משימה מורכבת בעידן ההטרדות המיניות. אפשר להקביל את עולם הדייטינד לתחום...

בתקופת הקורונה לא מעט מהעובדים הוצאו לחלת או שהוצאו לחל''ת, אך בתקופה האחרונה נראה שהמשק הישראלי חוזר לפעולה ואיתו מאות של מודעות דרושים. מודעות אלו רלוונטיות כמעט לכל אזור בארץ, במיוחד כאשר אנחנו מדברים על אזורים כמו ראש העין או פתח תקווה שנמצאות בתקופת התפתחות. ראש העין עיר שכבר שנים נמצאת בתנופה של התפתחות ואל מודעות הדרושים בראש העין מצטרפים גם לא מעט עבודות לוגיסטיות, הנדסיות ושירות כך שתוכלו למצוא לא מספר לא קטן של דרושים בתחום הללו. עבודות אלו מתחלקות לתפקידי הייטק במשרת ג'וניור, מיישם פרויקטים ועוד מגוון רחב בתחום ההייטק וההנדסה. יחד עם משרות אלו תוכלו למצוא גם מגוון רחב של עבודות בתחום הלוגיסטיקה, הבק אופיס והשינוע. משרות אלו התאפיינו בעיקר בבקרי איכות, נציגי מכירות, מחסנאי ותפעול מחסן. עבודות בראש העין באתר סחבק. פתח תקווה העיר פתח תקווה שנמצאת בקרבה לערים מרכזיות שונות כמו תל אביב ורמת גן, מציעה בתוכה לא מעט משרות לתושבי העיר. אך המודעות החמות ביותר לתושבי העיר כיום הן משרות כמו נציגי שירות ומכירה, עבודת בק אופיס...

אני יכולה להבין את האכזבה שחווים החלוצים שלנו, כשהחלום שלהם על אחדות ועל שוויון מתנפץ תחת מבחן החיים. העם מתפצל לקבוצות, המטרה אינה המדינה אלא ה"אני", זה הולך ומתרחק מהחזון הציוני עליו הוקמה המדינה. אחד הספרים האהובים עלי הוא גיא אוני, ספר של חלומות, של התחלה קשה מלאת כוונות טובות. האמת היא שנקודת ההתחלה הזו של הקמת המדינה, חושפת מטרות אחרות, של ניסיונות התיישבות באדמה סוררת המסרבת לתת יבולה. עוני קשה ומאבק יומיומי שהניבו לבסוף פרי, הצלחנו ליישב את הארץ ולחלץ מתוכה את העושר המניב חיים. מה שלצערי לא קיים בסיפורי ההתחלה של ההתיישבות בישראל, הוא רצון ללכד את חלקי העם השונים הפזורים על פני שטח לא מעובד ומנסים ליצור התחלה של עם. נראה שדבר זה היה חסר מההתחלה. אומרים לנו היום: כל ישראל צריכים להיות ערבים זה לזה, כמו פעם. מתי פעם? מתי היינו ערבים זה לזה? דפדוף קל בדפי ההיסטוריה מראה מאבקי כוח על כל צעד ושעל. אם אתה לא משלי, אני לא דואג לך. המתיישבים היו נעולים בשלהם,...

אם היינו מרגישים שכולנו אחים, ממש משפחה אחת, האם היינו שונאים מישהו? הרי האנשים שגדלו במדינה אחרת ואולי אפילו מדינה אויבת, בתרבות שונה מאיתנו, בהשקפת עולם אחרת, מה הם רוצים בסך הכול? כולנו בני אדם וכולנו רוצים לחיות בביטחון. כולנו זקוקים לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלנו - מזון, קורת גג והשתייכות לחברה וקהילה. בכדור הארץ יש משאבים המספיקים לכלכלת כל בני האדם, אז מדוע אנו מוצאים את עצמנו משחר ההיסטוריה מסוכסכים במחלוקות ומלחמות על קרקע, משאבי טבע, כבוד ושליטה? למה בני האדם מרגישים צורך לשלוט על אחרים? בעולם החי והצומח אין רוע, אין שנאה או כעס, אין נקמנות. כל התופעות השליליות האלה קיימות רק אצלנו בני האדם. כל העולם מתקיים בהרמוניה מושלמת ובאיזון, חוץ מאיתנו. בעל חיים לעולם לא יפגע ביצור אחר שלא למטרת הישרדותו. בעל חיים טורף למשל, לא יטרוף אם הוא לא רעב. שום חיה לא תגזול משהו מיצור אחר אם יש לה מספיק לסיפוק צרכיה. בני האדם לעומת זאת, כפי שכולנו יודעים, שונים. לא רק זאת, אנו רואים שהמצב...

בוקר שישי הגיע, ואיתו הבישולים. הפעם אני מכינה משהו קצת שונה למשפוחה, אותו דבר בדיוק אבל שונה. קניתי מחבת נסגרת שכזו ואנסה לצלות את העוף בתוכה במקום בתנור. שינוי קטן אבל גדול, לא? מניחה את העוף בקערה גדולה ומתחילה לחשוב על התבלינים. המחשבה נודדת אל הילדים שלי, האחד חייל שנמצא כרגע עם החברה שלו, והשנייה נשואה ולא תגיע הערב לארוחה. התפזרה לי המשפחה, לא יודעת בשביל מה לטרוח ולבשל, אבל הרגל זה הרגל. יש בי מעין תחושת געגוע למשהו לא מוגדר, כמיהה למצב אחר. מצב שבו אוכל לסמוך על הבניין בו גרה בתי ההריונית שנמצאת כרגע בשמירת הריון, כי אדע שהשכנים שם מלוכדים וערבים זה לזה. כמיהה לשירות צבאי שבו נוצרות חברויות אמת, כמו של פעם, כדי שהבן שלי יחווה את העוצמות ששירות צבאי יכולות לתרום לאדם. זו לא רק המשפחה שלי שמתרחקת, זה כל חלקי העם, עוברת לי מחשבה עגמומית שכזאת. מכניסה את כל העוף לקערת התבלינים ומתחילה ללוש אותו. לפחות אתה נשאר שלם, מצאתי את עצמי ממלמלת אליו, לפחות...

תמיד היו לי כלבים ולא חתולים. כשאימצנו את טופי הכלבה הנטושה, טיילו הילדים עמה, בשדה ליד הבית. לתדהמתה, ראתה ביתי גורת חתולים, קטנה מעכבר מחשב, הולכת אחריה ומייללת. בבהלה, ביקשה רשות להביא אותה. "עד שתגדל" אמרתי, ולא ידעתי מה אמרתי. הגורה הייתה בת מספר ימים, התברר שהיה צריך להניק אותה מבקבוק ולגרות אותה לעשות צרכים, אחרת תמות. הבאנו בקבוק ומטרנה לגורי חתולים. הקטנה אכלה בקושי ולא עשתה צרכים. חששנו שתמות, אולם לאחר מספר שעות, הגורה הקטנה נצמדה לכלבה טופי, שהתעורר בה הרגש האימהי מהטבע, היא החלה ללקק אותה באזור פי הטבעת, כדי לעודד אותה לעשות צרכים. קראנו לה תולי והיא גדלה ובגרה ויפתה ונשארה עמנו עד עצם היום הזה.  כעבור שנה מצאנו את מיצי, גורה מבוהלת שברחה לסבך קוצים על אי תנועה בכביש הראשי. שמענו יללות, הוצאנו אותה בקושי מהסבך ושמנו אותה ליד בית סמוך לכביש. כעבור יום, שוב שמענו את היללות מקפיאות הדם, מאותו המקום, אי התנועה בכביש הראשי, בין שני נתיבים סואנים ומלאי מכוניות. בקושי רב הוצאנו אותה משם בפעם...