חיים שהם חופש

נגיף הקורונה המשתולל בשנה האחרונה, הביא הרבה מאתנו לשאול את השאלה: האם באמת יש מישהו ששולט במציאות ? האם יש מישהו שמפעיל את כל התמונה הזאת שאנחנו רואים ומרגישים בחמשת חושינו ? בעצם נשאלת השאלה הגדולה האם קיים אלוהים ? אז התשובה היא לא ! הוא לא קיים. את התשובה הזאת צריך באמת לפרש ולהסביר :כשאנו באים לבחון את השאלה האם "אלוהים" שבגימטריה שווה לגימטריה "הטבע" קיים, לפני הכל עלינו לבדוק ולחקור את אותה חוקיות מטרתית הנסתרת של הטבע, ובכך לעלות למקום שבו ניתן לקבוע בוודאות שמערכת הטבע קיימת ומושלמת.איך נגיע לקביעה זו ?  כל העניין הוא שכרגע המערכת הזאת שנקראת טבע שאנו נמצאים בתוכה נסתרת , והיא צריכה להתגלות, איך ? זה קיים בכל אחד ואחד מבני האדם שחיים פה על הכדור, אנחנו רק צריכים להתעורר מחלום, אנחנו נמצאים במצב של חוסר הכרה כלפי המציאות האמיתית. אנחנו ממש כמו אדם שנמצא בחלום, שחווה כל מיני מאורעות ונדמה לו שהוא ער, כך אנחנו בתוך העולם שלנו. עלינו לפעול במציאות כמו חוקרים כדי...

הקורונה הביאה איתה בידוד וריחוק חברתי, מה שכביכול אמור להקשות על ההיכרות בין רווקים ורווקות בתקופה זו. בתור אחד שגם לפני הקורונה, רוב ההיכרויות שלי היו דרך העולם הוירטואלי, כלומר דרך אפליקציות היכרות כגון טינדר, הקורונה הביאה עימה דווקא בשורה שהיא טובה לדעתי, יש לתקופה הזו מספר יתרונות: אין הרבה הסחות דעת, יש זמן להכיר את האדם, להשקיע בקשר.אין הרבה עלויות נלוות כמו יציאה למסעדה או סרטהיצע האנשים גדל מכיוון שכולם עברו לעולם האפליקציותיש אמנם את החיסרון של סכנה להידבק, וסגר, אבל דווקא סגר יכול לגרום לגעגוע. אז מצד אחד קשה יותר אבל יש יותר הזדמנויות, וכולם כמהים לקשר. למעשה, מבחינתי לא השתנה שום דבר, להפך רק השתפר. גם ככה אף פעם לא הייתי חיית מועדונים. לא רואה טעם להוציא הרבה כסף במסעדה יוקרתית (שלא לומר פלצנית) עם מחירים מרקיעי שחקים עבור מנת אוכל. מעדיף לשבת על בירה מול הים. מעדיף גם ככה להכיר דרך הרשת, כי לפנות לבחורה ברחוב הפך להיות משימה מורכבת בעידן ההטרדות המיניות. אפשר להקביל את עולם הדייטינד לתחום...

בתקופת הקורונה לא מעט מהעובדים הוצאו לחלת או שהוצאו לחל''ת, אך בתקופה האחרונה נראה שהמשק הישראלי חוזר לפעולה ואיתו מאות של מודעות דרושים. מודעות אלו רלוונטיות כמעט לכל אזור בארץ, במיוחד כאשר אנחנו מדברים על אזורים כמו ראש העין או פתח תקווה שנמצאות בתקופת התפתחות. ראש העין עיר שכבר שנים נמצאת בתנופה של התפתחות ואל מודעות הדרושים בראש העין מצטרפים גם לא מעט עבודות לוגיסטיות, הנדסיות ושירות כך שתוכלו למצוא לא מספר לא קטן של דרושים בתחום הללו. עבודות אלו מתחלקות לתפקידי הייטק במשרת ג'וניור, מיישם פרויקטים ועוד מגוון רחב בתחום ההייטק וההנדסה. יחד עם משרות אלו תוכלו למצוא גם מגוון רחב של עבודות בתחום הלוגיסטיקה, הבק אופיס והשינוע. משרות אלו התאפיינו בעיקר בבקרי איכות, נציגי מכירות, מחסנאי ותפעול מחסן. עבודות בראש העין באתר סחבק. פתח תקווה העיר פתח תקווה שנמצאת בקרבה לערים מרכזיות שונות כמו תל אביב ורמת גן, מציעה בתוכה לא מעט משרות לתושבי העיר. אך המודעות החמות ביותר לתושבי העיר כיום הן משרות כמו נציגי שירות ומכירה, עבודת בק אופיס...

אני יכולה להבין את האכזבה שחווים החלוצים שלנו, כשהחלום שלהם על אחדות ועל שוויון מתנפץ תחת מבחן החיים. העם מתפצל לקבוצות, המטרה אינה המדינה אלא ה"אני", זה הולך ומתרחק מהחזון הציוני עליו הוקמה המדינה. אחד הספרים האהובים עלי הוא גיא אוני, ספר של חלומות, של התחלה קשה מלאת כוונות טובות. האמת היא שנקודת ההתחלה הזו של הקמת המדינה, חושפת מטרות אחרות, של ניסיונות התיישבות באדמה סוררת המסרבת לתת יבולה. עוני קשה ומאבק יומיומי שהניבו לבסוף פרי, הצלחנו ליישב את הארץ ולחלץ מתוכה את העושר המניב חיים. מה שלצערי לא קיים בסיפורי ההתחלה של ההתיישבות בישראל, הוא רצון ללכד את חלקי העם השונים הפזורים על פני שטח לא מעובד ומנסים ליצור התחלה של עם. נראה שדבר זה היה חסר מההתחלה. אומרים לנו היום: כל ישראל צריכים להיות ערבים זה לזה, כמו פעם. מתי פעם? מתי היינו ערבים זה לזה? דפדוף קל בדפי ההיסטוריה מראה מאבקי כוח על כל צעד ושעל. אם אתה לא משלי, אני לא דואג לך. המתיישבים היו נעולים בשלהם,...

אם היינו מרגישים שכולנו אחים, ממש משפחה אחת, האם היינו שונאים מישהו? הרי האנשים שגדלו במדינה אחרת ואולי אפילו מדינה אויבת, בתרבות שונה מאיתנו, בהשקפת עולם אחרת, מה הם רוצים בסך הכול? כולנו בני אדם וכולנו רוצים לחיות בביטחון. כולנו זקוקים לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלנו - מזון, קורת גג והשתייכות לחברה וקהילה. בכדור הארץ יש משאבים המספיקים לכלכלת כל בני האדם, אז מדוע אנו מוצאים את עצמנו משחר ההיסטוריה מסוכסכים במחלוקות ומלחמות על קרקע, משאבי טבע, כבוד ושליטה? למה בני האדם מרגישים צורך לשלוט על אחרים? בעולם החי והצומח אין רוע, אין שנאה או כעס, אין נקמנות. כל התופעות השליליות האלה קיימות רק אצלנו בני האדם. כל העולם מתקיים בהרמוניה מושלמת ובאיזון, חוץ מאיתנו. בעל חיים לעולם לא יפגע ביצור אחר שלא למטרת הישרדותו. בעל חיים טורף למשל, לא יטרוף אם הוא לא רעב. שום חיה לא תגזול משהו מיצור אחר אם יש לה מספיק לסיפוק צרכיה. בני האדם לעומת זאת, כפי שכולנו יודעים, שונים. לא רק זאת, אנו רואים שהמצב...

בוקר שישי הגיע, ואיתו הבישולים. הפעם אני מכינה משהו קצת שונה למשפוחה, אותו דבר בדיוק אבל שונה. קניתי מחבת נסגרת שכזו ואנסה לצלות את העוף בתוכה במקום בתנור. שינוי קטן אבל גדול, לא? מניחה את העוף בקערה גדולה ומתחילה לחשוב על התבלינים. המחשבה נודדת אל הילדים שלי, האחד חייל שנמצא כרגע עם החברה שלו, והשנייה נשואה ולא תגיע הערב לארוחה. התפזרה לי המשפחה, לא יודעת בשביל מה לטרוח ולבשל, אבל הרגל זה הרגל. יש בי מעין תחושת געגוע למשהו לא מוגדר, כמיהה למצב אחר. מצב שבו אוכל לסמוך על הבניין בו גרה בתי ההריונית שנמצאת כרגע בשמירת הריון, כי אדע שהשכנים שם מלוכדים וערבים זה לזה. כמיהה לשירות צבאי שבו נוצרות חברויות אמת, כמו של פעם, כדי שהבן שלי יחווה את העוצמות ששירות צבאי יכולות לתרום לאדם. זו לא רק המשפחה שלי שמתרחקת, זה כל חלקי העם, עוברת לי מחשבה עגמומית שכזאת. מכניסה את כל העוף לקערת התבלינים ומתחילה ללוש אותו. לפחות אתה נשאר שלם, מצאתי את עצמי ממלמלת אליו, לפחות...

תמיד היו לי כלבים ולא חתולים. כשאימצנו את טופי הכלבה הנטושה, טיילו הילדים עמה, בשדה ליד הבית. לתדהמתה, ראתה ביתי גורת חתולים, קטנה מעכבר מחשב, הולכת אחריה ומייללת. בבהלה, ביקשה רשות להביא אותה. "עד שתגדל" אמרתי, ולא ידעתי מה אמרתי. הגורה הייתה בת מספר ימים, התברר שהיה צריך להניק אותה מבקבוק ולגרות אותה לעשות צרכים, אחרת תמות. הבאנו בקבוק ומטרנה לגורי חתולים. הקטנה אכלה בקושי ולא עשתה צרכים. חששנו שתמות, אולם לאחר מספר שעות, הגורה הקטנה נצמדה לכלבה טופי, שהתעורר בה הרגש האימהי מהטבע, היא החלה ללקק אותה באזור פי הטבעת, כדי לעודד אותה לעשות צרכים. קראנו לה תולי והיא גדלה ובגרה ויפתה ונשארה עמנו עד עצם היום הזה.  כעבור שנה מצאנו את מיצי, גורה מבוהלת שברחה לסבך קוצים על אי תנועה בכביש הראשי. שמענו יללות, הוצאנו אותה בקושי מהסבך ושמנו אותה ליד בית סמוך לכביש. כעבור יום, שוב שמענו את היללות מקפיאות הדם, מאותו המקום, אי התנועה בכביש הראשי, בין שני נתיבים סואנים ומלאי מכוניות. בקושי רב הוצאנו אותה משם בפעם...

צעירים היוצאים מחדריהם רק לצרכים פיזיולוגיים גופניים היקיקומורי הוא השם היפני לתופעה של אנשים המבודדים עצמם מהחברה כתוצאה מסיבות אישיות וסביבתיות לפחות למשך מחצית השנה. תופעה זו תפסה את תשומת הלב כבר בשנות השבעים של המאה ה20, התופעה פוגעת בעיקר בצעירים, במתבגרים או בכאלה שהגיעו לבגרות אך עדיין צעירים בגילם. מדובר בצעירים הממשיכים להתגורר בבית הוריהם, או בבתיהם כשהם מנותקים מהעולם. צעירים היוצאים מחדריהם רק לצרכים פיזיולוגיים גופניים כגון שירותים. הם לא מתקשרים עם הסביבה, ואפילו עם הוריהם הגרים עמהם, אך הם מחוברים לאינטרנט במשך שעות רבות מאוד.  במקרים חמורים ההיקיקומורי מתבודד בחדרו במשך שנים רבות. התופעה עלולה להתחיל בגיל בית הספר כסרבנות להגיע לבית הספר שמקורה דיכאון או חרדה. בתרבות היפנית התופעה הזו נחשבת לסטייה חברתית ולא לבעיה לכן משפחות רבות מסתירות ומדחיקות את דבר הפגיעה בילדם ואינם פונים לעזרה חיצונית. התופעה ביפן נובעת מהרגשת צעירים רבים שהם לא מסוגלים לעמוד בדרישות הגבוהות והבלתי מתפשרות של החברה. כתוצאה מהעדר חניכה משמעותית לעיצוב תפקיד הצעירים כבוגרים תורמים בחברה. שלושה גורמים מרכזיים עיקריים...

כשברא הקב"ה את האישה, כתוב במדרש ילקוט שמעוני על התורה (י"ד) , "התבונן מהיכן לבראותה. לא ברא אותה מן הראש שלא תהא קלת ראש ולא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית ולא מן היד שלא תהא משמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום צנוע באדם" גם בתהילים מ"ה 14 האישה היא "בת מלך" שניחנה ביופי פנימי "שכל כבודה פנימה", שתכשיטיה הם רוחניים ונמצאים במקום חבוי ונסתר אצלה.  למה הכוונה? על אילו תכשיטים ואוצרות חבויים בתוך האישה מדובר? נראה לי ערן אמר פעם שהאישה נולדה מתוקנת, היא יותר קרובה לטבע! מאז ומתמיד אנו שומעים דברי עמך, שהאישה מחפשת בגבר, את האופי והגבר מחפש באישה, את היופי. הגבר לא מתוקן, עליו להתגבר על היצר הרע והוא מחפש סממנים חיצוניים למשיכה. שלמה המלך מדבר על שקר החן והבל היופי וזאת לאחר שהוא בעצמו נישא לאלף נשים. מהו אותו יופי פנימי שגברים מחפשים אצל האישה? הגבר מחפש את...

ניתוח בטן ניתוח בטן, הידוע גם בשם מתיחת בטן, מסלק עודפי עור ושומן מהבטן. בנוסף ניתן לנצל את הניתוח להידוק שרירי הבטן הרופפים. ניתוח בטן שבוצע כראוי יגרום להבדל מרשים במראה הבטן וישיב לא רק את הצורה המחוטבת של הבטן אלא גם את הביטחון העצמי במראה שלך. אך ישנם גם חסרונות לניתוח: אי אפשר לעשות ניתוח בטן בלי ליצור צלקת רוחבית ובולטת בתחתית הבטן. היתרון הוא שהצלקת ממוקמת מתחת לקו הביקני ולכן חשופה רק במקרה של ערום מלא. הניתוח רלוונטי במיוחד לנשים עם עור מדולל ומיותר או עודפי שומן בבטן הנובעים מהריון ולידה או בעקבות ירידה משמעותית במשקל. גם נשים הסובלות מעודף משקל בוחרות לשלב ניתוח זה יחד עם שאיבת שומן מסיבית. מרבית ניתוחי הבטן נמשכים כ3 עד 4 שעות, תלוי בגודל הבטן וכמות השומן והעור הדורשים טיפול. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ועשוי לדרוש שהות של לילה להשגחה. זמן ההתאוששות הראשוני נע בין שבוע לשבועיים ובמהלכו נעשה שימוש במשככי כאבים המוזרקים באמצעות מזרק לאזור הכואב. מהשבוע השלישי המנותחים חוזרים בהדרגה לפעילות רגילה....