הקורונה הביאה איתה בידוד וריחוק חברתי, מה שכביכול אמור להקשות על ההיכרות בין רווקים ורווקות בתקופה זו. בתור אחד שגם לפני הקורונה, רוב ההיכרויות שלי היו דרך העולם הוירטואלי, כלומר דרך אפליקציות היכרות כגון טינדר, הקורונה הביאה עימה דווקא בשורה שהיא טובה לדעתי, יש לתקופה הזו מספר יתרונות:
- אין הרבה הסחות דעת, יש זמן להכיר את האדם, להשקיע בקשר.
- אין הרבה עלויות נלוות כמו יציאה למסעדה או סרט
- היצע האנשים גדל מכיוון שכולם עברו לעולם האפליקציות
- יש אמנם את החיסרון של סכנה להידבק, וסגר, אבל דווקא סגר יכול לגרום לגעגוע.
אז מצד אחד קשה יותר אבל יש יותר הזדמנויות, וכולם כמהים לקשר. למעשה, מבחינתי לא השתנה שום דבר, להפך רק השתפר. גם ככה אף פעם לא הייתי חיית מועדונים. לא רואה טעם להוציא הרבה כסף במסעדה יוקרתית (שלא לומר פלצנית) עם מחירים מרקיעי שחקים עבור מנת אוכל. מעדיף לשבת על בירה מול הים. מעדיף גם ככה להכיר דרך הרשת, כי לפנות לבחורה ברחוב הפך להיות משימה מורכבת בעידן ההטרדות המיניות.
אפשר להקביל את עולם הדייטינד לתחום משלוחי המזון – פעם לא לכל המסעדות היו משלוחים. היום, בגלל המצב, כמעט כל מסעדה פתחה אפשרות למשלוח. ככה גם בעולם ההיכרויות -היום כל אחד צריך לפתוח פרופיל באתר היכרויות כדי לפגוש אנשים חדשים כך שכולנו נמצאים באותה סירה. צרת רבים – נחמת רווקים.
גם לפני עידן הקורונה היה קשה להכיר כי כל אחד מאוד מתקשה לוותר, ויש לנו רף גבוה מכל הסרטים מהוליווד והרשתות החברתיות. יש אידיאל לא מציאותי לגבי בן הזוג הפוטנציאלי ואפשר לראות את אחוז הגירושים הגבוה אז הקורונה הגבירה עוד יותר את החשדות ומקדם הזהירות אבל בדסר אחד הקורונה תרמה וזה בכך שהיא גורמת לנו להתעמק יותר בהכרות של האדם במישור הפנימי כי את המישור החיצוני אין לנו יכולת לממש כרגע.