הספר המרכזי של הקבלה. הספר עוסק בעולמות העליונים ומסביר את השורשים לקיומנו ואיך אנחנו כאן בעולמנו מושפעים מאותם שורשים בעולמות העליונים. כל הכתוב בספר קדוש זה רחוק מלהיות מובן לנו והכל כתוב בו ממקום שנקרא גמר תיקון. דבר שלנו האנשים הפשוטים אין גישה והבנה כלל במה מדובר.
מי שמתעניין בחוכמה אדירה זו מבין עד כמה אנו רחוקים מכל סוג של הבנה בכתוב בספר זה. הכל סתום וכתוב כסוג של שפה מקודדת ולמרות שיש זוהר בעברית ולמרות שאפשר לקרוא בכל אופן קוראים ולא מבינים דבר.
יש סגולה מיוחדת לקרוא בספר הזוהר ולמרות שלא מבינים את הכתוב אומרים שבכך שאנו רוצים להבין, המאמץ הזה שאנו עושים בזמן הקריאה מזמין עלינו אורות המקיפים את נשמתנו ומשפיעים עלינו לטובה. הרבה אנשים קונים את הספר. בעצם זוהי סדרה של כמה כרכים ומניחים על המדף לשם סגולה. ישנם כאלה שכל יום פותחים באקראי ספר אחד מכל הכרכים ומניחים אותו פתוח על השולחן לסגולה.
הספר עצמו מדבר על הניגודיות בין זכר ונקבה, ימין ושמאל, טוב ורע, חסד ודין וההשלמה ביניהם. כל הספר מדבר על משהו שלם המורכב משני דברים מנוגדים והשילוב ביניהם, באיזון הנכון ובשלמות תלוי הקיום של כל עולמנו.
קל מאד להשלות את עצמנו ולחשוב שאנו מבינים את הכתוב בגלל השפה הציורית שהוא כתוב. אפשר חלילה להתבלבל ולהבין שמדובר בדברים גשמיים בעולמנו שלנו אך גם כשעושים הכנה טובה לפני, כאשר מתחילים לקרוא בקלות ממש אפשר להיסחף בסיפור עם התיאורים היפים שלו וכך להיכשל בכוונה הנכונה שהיא קריאה אך ורק לשם סגולה ולא להבנה.
שנים רבות ספר הזוהר היה מוסתר והמקובלים עצמם הפיצו שאסור לקרוא בו ושכל מי שקורא עלול להשתגע ורק מגיל ארבעים שנה מותר ללמוד קבלה ולקרוא בספר הזוהר. כל זאת עשו המקובלים כי ידעו שמי שייקרא לא מוכן עדיין להבין מה שכתוב וכמו שאנו לא נותנים לילד בכיתה א' לפתור משוואה ריבועית כך האנושות כולה לא הייתה מוכנה להתמודד עם מה שהספר טומן בחובו. והנה הגענו לזמן שבו המקובלים אומרים שהספר נפתח לכולם ולא רק שאפשר ללמוד את חוכמת הקבלה אלא שאף חובה ללמוד ולהפיצה לכל האנושות. ספר הזוהר כמובן נשאר לקריאה כסגולה עד שנהיה מוכנים ונדע גם אנחנו לאזן בין כל הניגודיות שבנו ונדע לקבל את האחר ממש כמו את עצמנו נוכל גם אנו לקרוא ולהבין את כל הכתוב בו כמו בכל ספר אחר.