כמה מגוונים הם נופי הארץ שלנו, וכמה שונה מזג האוויר בכל אזורי הארץ השונים. כאילו התקבצו לנו בארצנו הקטנטונת טעימה מצפון אפריקה, מנופי מדבר סהרה וממדבריות אסיה – בנגב הצחיח, מההרים הירוקים של אירופה והנחלים שלהם – בהרי הכרמל הירוקים ובגליל, ומדרום אירופה וחופי הים התיכון – בשפלת החוף עם הערים חופי הים היפים שלה. מזל גדול לנו, שבכל במרחק נסיעה. קל מאוד לשבור כך את השגרה, כי כל יציאה לנוף אחר מהמוכר לנו נותנת לחושים שלנו הנאות חדשות. 

כמה מגוונים נופי הארץ שלנו

בעצם, הגיוון הנהדר הזה, לא מסתכם רק בנופי הארץ. גם במראה החיצוני של כולנו, במבטא המלווה את השפה, במנהגים ובמנטליות, גם שם נוכל למצוא גיוון. אמה-מה, מסיבה לא לגמרי ברורה, מהגיוון הזה נראה שאיננו כל כך נהנים. רובנו מעדיף להימצא ואף להסתגר לעתים בקרב אותם הדומים לנו, להתחבר אתם, להקים משפחות אתם. 

יחד עם זאת, ומעבר להבדלים, כולנו מדברים אותה שפה, חוגגים את אותם חגים. ויותר מכך – כולנו רוצים בקיומה של המדינה, ונעשה את כל שביכולתנו כדי להגן עליה. 

אז מה מביא אותנו לידי התנהגות של התבדלות, ודחיית השונה מאיתנו? האם המצב ההתבדלותי הזה היה תמיד? ממה הוא נובע? האם ישנם מצבים שבהם הוא מיטשטש, וזמנים המאופיינים באיחוד גבוה יותר בין כל חלקי האוכלוסייה? 

למזלנו, נותרו כמה הזדמנויות בהן איננו רואים צורך להתבדל, אלא להפך – יש לנו רצון לחיבור חם מעבר לכל ההבדלים. לדוגמה, כל מי ששירת כחייל קרבי בצבא רכש לו לחברים לכל החיים, ללא הבדלי עדה, השכלה, הכנסה, או שאר הפרמטרים המלאכותיים המפרידים בינינו. כך גם בעתות חירום, כשסכנת מוות מרחפת מעל כולנו. 

איך זה שבזמנים האלה החיבור והאיחוד אפילו עם השונה מאיתנו מגיח פתאום? במה שונות הסיטואציות האלה מחיי היום יום הרגילים? או, מה יש בחיי היום יום שגורם לנו להתבדלות ולהמעיט ברצון לחיבור בינינו?

כאשר איננו צריכים לדאוג לביטחוננו, צצים בלבבות של כולנו צרכים ורצונות שבעתות חירום אין להם מקום כלל. סממנים של עושר וכבוד, השגיות, הנאות אינדיבידואליות בהתאם לטעם האישי של כל אחד, כל אלה תופשים אז נפח ומקום, וממלאים את כל ישותנו. או אז, מי שממלא את עצמו בהנאות שונות משלנו, או שונה מאיתנו במה שהשגנו מבחינת עושר וכבוד, לא נרצה להתחבר אתו כלל.

אילו ידענו, שחוסר החיבור בינינו, שמוביל לעתים ליחס של ניכור ואפילו לשנאה – מוריד מחוסננו כחברה ומחוסנה של המדינה ומרמת הביטחון שלה, האם היינו מנסים להתעלות מעליו?

נקודה למחשבה !