מה מניע אותנו ומדוע איננו מסופקים? והאם קיימת דרך אל האושר?
כאשר אנחנו חשים חסרון כלשהו החסרון מעורר אותנו להרגשה, מחשבה ופעולה; הלב החסר פועל בצמידות למוח המחשב על מנת להוציא אל הפועל תכנית פעולה שתכליתה למלא את חסרונותינו. החסרונות יכולים להיות גופניים, חסרונות לאוכל, מחסה, מין, משפחה, או אנושיים, למשפחה, מושכלות, כבוד או שליטה.
קושי נוצר כאשר אנחנו מתקשים למלא את חסרונותינו. הקושי במילוי החסרונות הוא קושי אינהרנטי, טבוע. את הקושי הזה אנו חשים כסבל; כאשר חסרון שאנו מיחסים לעצמנו נשאר ריק אנחנו סובלים. כאשר מדובר במילוי חסרונות פיזיים אנו מוגבלים במילוי שמאפשר העולם הפיסי. כאשר מדובר בחסרונות אנושיים אנו מוגבלים במילוי שמאפשרת הסביבה האנושית בה אנו מצויים; גם אחרים משתוקקים למושכלות, לכבוד, לשליטה ומאלצים אותנו לצמצם או לוותר על רצוננו.
ממש מלכוד… נכון? יש מוצא?
מחקרים מראים שנתינה של כסף, למשל, מסבה לנו יותר תענוג מאשר רכישה או צבירה של כסף לעצמנו. יש משהו טבעי הטמון בנתינה לזולת שגורם לנו הנאה והדבר המופלא ביותר בנתינה כזו היא היותה בלתי מוגבלת; הזולת תמיד חסר דבר מה, כמונו בדיוק, וביחס לזולת נוכל תמיד למלא חסרון זה או אחר.
היציאה מעצמנו לזולת תמיד מצויה ותמיד אפשרית ותמיד יש בכוחה למלא גם אותנו. הנה, ממש מתחת לאף, הדרך אל האושר…