ההתעניינות במזג האוויר היה חלק חשוב בחיי מגיל צעיר. אבא מכר נפט בחורף ובקיץ מכר קרח. מזג האוויר השפיע על פרנסת המשפחה, ומטבע הדברים, על מצב הרוח בבית .
גרנו בשכונה קטנה בראשון לציון בבית קטן עם חצר גדולה, בחצר היתה אורווה לפרד. זוכר את אבא יוצא לעבודה בחודשי החורף הקרים ,בחושך. מוציא את הפרד מהאורווה רותם אותו לעגלה ויחד יוצאים לשליחותם, לחלק נפט.
בילדותי, הנפט היה מוצר שכל בית נידרש לו. הבישול ע"ג הפרימוסים ותנורי החימום, נדרשו לו. ככל שהחורף היה קשה וקר יותר, הדרישה לנפט הייתה גבוהה יותר, עובדה שאילצה את אבי לעבוד לפני צאת החמה ועד שעות הלילה בתנאים קשים ובאהבה רבה .
אני זוכר את המזנון מעץ שעמד בחדר שלנו ובו הייתה דלת קטנה שמתוכה אבא היה מוציא בכל בוקר בקבוק קוניאק מוזג כוסית, שותה בכדי לחמם את גופו ויוצא לעבודה. מהבית שלנו אבא היה נוסע עם העגלה הרתומה ועליה מיכל של 500 ליטר נפט לכיוון ביתה של סבתא שלי שבחצרה היו עשרות רבות של חביות ברזל אותן היה מרוקן למיכל שעל העגלה עם משאבת יד. עבודה קשה ודרשה מאמץ גדול במיוחד כי לאבי הייתה נכות קשה בידו הימנית.
לאחר שמילא את המיכל אבי נסע לכיוון אזור החלוקה שלו ברמת אליהו, שכונה במערב ראשון לציון, שהייתה בנויה במקום גבוה וחשוף לכיוון הים. בכניסה לרמת אליהו הייתה עלייה חדה והפרד בקושי הצליח לסחוב את העגלה. בימים של הגשמים החזקים הפרד היה מחליק ולא יכל למשוך את העגלה, דבר שאילץ את אבא לעשות סיבוב גדול בכדי להגיע לשכונה.
כשהגיע כבר לשיכונים התמקם בקרבת הבניינים ומצלצל בפעמון שלקולו ירדו אנשים עם מיכלים, עומדים ומחכים לתורם ברוח ובגשם.
הפרד שהכיר את הדרך חזרה הביתה, היה מגיע לחצר ביתנו עד שאמי הייתה יוצאת ומעירה את אבי שהיה רטוב ונוקשה מהקור. מעולם לא הלין אבי על מזג האוויר.